הזרקור הפעם הוא על אחת הסוגיות המטרידות ביותר את המשתמשים בישראל (ולקוחותינו בפרט): האם נכון להשתמש בשפה העברית או האנגלית בלינקדאין?

‍

בכדי לפתור זאת ניגע בנושאים הבאים:

·         מהי השפה המועדפת כיום?

·         מהי השפה הנכונה עבורכם?

·         כיצד ניתן לשלב בין השפות, אם בכלל?

‍

מהי השפה המועדפת – עברית או אנגלית?

השאלה הזאת מתחדדת במיוחד בעת הנוכחית. אנחנו עדים לכך שאנשים שעד לא מזמן בחרו להתבטא בעברית מעלים סרטוני HASBARA באנגלית ומאידך, חברות שפעלו על טהרת האנגלית, משתמשות יותר ויותר בשפה העברית בפניה לקהל מקומי, כולל חברות טק בעלות מיצוב גלובלי.

‍

יש כמה סיבות טובות מדוע כדאי להיצמד לאנגלית:

·  השפה העברית אינה נמנית בין השפות הרשמיות של הרשת, לפיכך נהוג לרשום פרופיל אישי באנגלית בלבד.

· לינקדאין מצטיירת כרשת גלובלית, גם כשקהלי היעד מקומיים. ולכן, האנגלית היא השפה השלטת בפלטפורמה.

·  הרשת התפתחה מקהל המשתייך למקצועות הטק וההנדסה אשר מורגלים בתקשורת באנגלית. למרות שמאז מים רבים עברו בנהר, טביעת הרגל של אלה עדיין מורגשת.

אבל לפני שממהרים לאמץ את האנגלית כשפה הבלעדית או העיקרית, יש גם סיבות טובות מדוע להעדיף דווקא את השפה העברית:

· קהל היעד: חברות הפונות לקהל מקומי צריכות לקחת בחשבון שעדיין קל ואינטואיטיבי יותר להתנהל בשפה האם על פני שפה זרה. הניסיון שלנו מלמד שהדבר נכון במיוחד בקרב קהל ישראלי – יש פער בין איך שהקהל הזה תופס את עצמו (גלובלי/רגיל באנגלית ושולט בה), לבין מי שהוא – מעדיף את הקריאה וההתבטאות בעברית.

· רלוונטיות: אם השירות או המוצר נועדו לשוק המקומי, יש הגיון רב להשתמש בעברית.

‍

מהי השפה הנכונה עבורכם?

אז איך ממשיכים מכאן? על מנת לעשות סדר ולבחון מהי השפה הרצויה עבורכם, בנינו לכם מתווה הבנוי משאלות קצרות שיקלו על קבלת ההחלטה:

· מיהו קהל היעד, היכן מיקומו הגאוגרפי המרכזי, מהי שפת האם שלו

· מהו אופי השוק שבהם אתם פועלים (מקומי/גלובלי), באיזה שפה משתמשים שחקנים מקבילים אליכם (לא תמיד אלה מקבלים את ההחלטה הנכונה אבל שווה לבחון מהי)

· כיצד המותג רוצה להיות ממוצב – מקומי / גלובלי

כיצד משלבים בין השפות

לאחר שעניתם על השאלות הללו, התמונה באשר לשפה המועדפת אמורה להתבהר. וכעת לשאלה מרכזית נוספת – האם היא אמורה להיות השפה הבלעדית או ניתן לשלב שפות ביחד במודל היברידי, ואם כן – איך?

ראשית, למעט במקרים קיצוניים של מותג שפונה אך ורק לשווקים זרים, או לחילופין – אך ורק לשוק המקומי, אנחנו בעד שילוב של שתי השפות. על פניו זה עלול להראות כמו חוסר סדר בפוסט או בעמוד, אבל המודל ההיברידי שגור ומקובל, בישראל ובעולם.

‍

יש כמה דרכים מקובלות ליישם את המודל ההיברידי שבשימוש בשתי השפות:

‍

· בחירה לפי הפוסט: העיקרון כאן הוא להחליט לאיזה קהל הפוסט מיועד ולפי זה לבחור את השפה הרצויה. הדרך הזאת עובדת טוב, עד שמגיעים לפוסטים שרלוונטיים לקהלים בשתי השפות.

‍

· שפה עוקבת שפה בפוסט: הדרך הזו שגורה בישראל. הכוונה היא שפוסט אחד מכיל יותר משפה אחת, במקרים כאלה נהוג לציין זאת בראשית הפוסט: Hebrew after English וכו'

דוגמאות:

דוגמא ראשונה

דוגמא שניה

דוגמא שלישית

·  שכפול הפוסט: חלופה לדרך השנייה היא לפרסם את אותו הפוסט פעמיים, בכל פעם בשפה המתאימה, כולל ויז'ואל מותאם בשתי השפות.  הדרך הזו פחות נפוצה בישראל אבל נפוצה ומקובלת בעולם. היתרון שלה הוא להימנע מהכבדה של מלל בפוסט, בשתי השפות. החיסרון הוא בהעמסה של פוסטים שנראים אותו הדבר בעמוד.

דוגמאות:

דוגמא ראשונה

דוגמא שניה

דוגמא שלישית

כפי ששמתם לב, לכל אחת מהדרכים יתרונות וחסרונות. אנחנו ממליצים לבחון זאת כל מקרה לגופו לפי הצורך.

‍

בכל מקרה אנחנו כאן לסייע בבחירה

Good luck,

צוות המעבדה